מצות לולב ביום ולא בלילה. וכל היום כשר לנטילת לולב; שאם לא נטל שחרית, יטלנו אח"כ. ומ"מ זריזים מקדימים למצות ונוטלים אותו בבוקר. וזמנו הוא משתנץ החמה. ועיקר מצותו בשעת ההלל. ואם צריך להשכים לצאת לדרך, נוטלו משעלה עמוד השחר:

הגה - והמדקדק יאחוז הלולב בידו כשנכנס מביתו לבה"כ, גם בשעת התפלה, וכן יחזירו לביתו, כדי לחבב המצות (טור):

אסור לאכול קודם שיטלנו. ואם שכח ואכל ונזכר על שלחנו -- ביום הראשון שהוא מן התורה, יפסיק אפי' יש שהות ביום ליטלו אחר שיאכל. ומיום ראשון ואילך, אם יש שהות ביום לא יפסיק. ואם לאו, יפסיק:

[הגה - ואם התחיל לאכול יותר מחצי שעה קודם שהגיע זמן חיובו, אפי' ביום ראשון א"צ להפסיק בדאיכא שהות ביום (ר"ן פ' לולב הגזול)]: