לעילוי נשמת יקירכםלהזמנת הקדשה
מורשת התפילה, בימי לפסשולחן ערוך אורח חיים סימן תקפז
התוקע בתוך הבור או בתוך המערה, אותם העומדים בתוך הבור והמערה יצאו. והעומדים בחוץ, אם קול שופר שמעו – יצאו, ואם קול הברה שמעו – לא יצאו. וכן התוקע לתוך חבית גדולה וכיוצא בה, אם קול שופר שמע – יצא, ואם קול הברה שמע – לא יצא.
אם התחיל לתקוע בבור, ועלה חוץ לבור וגמרה, יצא, שכל מה ששמע בין בפנים בין בחוץ היה קול שופר.
הגה: וכן אותם שהיו בבור בתחילת התקיעה (גמרא).
השומע מקצת תקיעה שלא בחיוב ומקצתה בחיוב, או שאמר לתוקע במתעסק: כוון להוציאני ידי חובתי, ותקע ומשך בה שיעור תקיעה, לא יצא. ויש אומרים שיצא אי איכא שיעור תקיעה בחיוב.
הגה: והוא הדין אם שמע מקצת התקיעה קול הברה, כגון שהיה התוקע בבור והוא עומד בחוץ, ובאמצע התקיעה יצא לחוץ (טור).
מקור ורישיון
מקור: ויקיטקסט העברי, "שולחן ערוך אורח חיים תקפז", גרסה 1024451. רישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0.קישור למקור