יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה רוביא דהיינו תלתן, כרתי, סילקא, תמרי, קרא. וכשיאכל רוביא, יאמר: יהי רצון שירבו זכיותינו. כרתי, יכרתו שונאינו. סלקא, יסתלקו אויבינו. תמרי, יתמו שונאינו. קרא, יקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו.

הגה: ויש נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש (טור), ואומרים "שתחדש עלינו שנה מתוקה" (אבודרהם). וכן נוהגין. ויש אוכלים רימונים ואומרים: "נרבה זכיות כרימון". ונוהגין לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה (מרדכי דיומא).

אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאילו של יצחק.

הגה: יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, שאגוז בגימטריא חטא. ועוד, שהם מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפילה (מהרי"ל).

והולכין אל הנהר לומר פסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתינו" וגו' (מנהגים).

וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה (ירושלמי), ומנהג נכון הוא.