לעילוי נשמת יקירכםלהזמנת הקדשה
מורשת התפילה, בימי לפסשולחן ערוך אורח חיים סימן תקיא
מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה:
הגה: יש אומרים דאסור להחם בית החורף ביום טוב דלפעמים אין הקור גדול ואינו אלא למפונקים והוי כמרחץ ומוגמר דאסור (בית יוסף בשם תשובת אשכנזית) ונהגו להקל:
מותר להחם ביום טוב מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו אפילו אינו רוחצו בבת אחת:
הגה: אבל מותר לרחוץ תינוק במים שהוחמו על ידי ישראל ביום טוב (מרדכי פרק ג') אבל אסור לחמם לצרכו אפילו על ידי נכרי (מהרי"א מפראג) אבל כשצריך להם לבשל או להדיח אז מותר להרבות בשבילו (כל בו). ודין חמי טבריה כמו בשבת כדאיתא סימן שכ"ו (בית יוסף):
אבל במים שהוחמו מערב יום טוב מותר לרחוץ כל גופו אפילו כאחד מיהו דוקא חוץ למרחץ אבל במרחץ אסור:
הגה: ויש אוסרים בכל ענין וכן נוהגין (טור והרא"ש):
אדם מותר לטבול ביום טוב מטומאתו:
אין עושין מוגמר דהיינו לפזר מיני בשמים על הגחלים בין להריח ובין לגמר הבית או הכלים אבל אם עושה כדי ליתן ריח טוב בפירות למתקן לאכילה מותר אפילו אם מפזרן על גבי גחלת של עץ:
הגה: ואסור לסחוף כוס מבושם על הבגדים משום דמוליד בהן ריחא (המגיד פרק א' והגהות אשירי סוף פרק ב' דביצה):
מקור ורישיון
מקור: ויקיטקסט העברי, "שולחן ערוך אורח חיים תקיא", גרסה 2690286. רישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0.קישור למקור