לעילוי נשמת יקירכםלהזמנת הקדשה
מורשת התפילה, בימי לפסשולחן ערוך אורח חיים סימן תמח
חמץ של אינו יהודי שעבר עליו הפסח מותר אפילו באכילה.
אם אינו יהודי מביא לישראל דורון חמץ ביום אחרון של פסח לא יקבלנו הישראל וגם לא יהא ניכר מתוך מעשיו שחפץ בו וטוב שיאמר שאינו רוצה שיקנה לו רשותו.
חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה אפילו הניחו שוגג או אנוס ואם מכרו או נתנו לנכרי שמחוץ לבית קודם הפסח אף על פי שהישראל מכירו לאינו יהודי ויודע בו שלא יגע בו כלל אלא ישמרנו לו עד לאחר הפסח ויחזור ויתננו לו מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי או שימכרנו לו מכירה גמורה בדבר מועט אבל מתנה על מנת להחזיר לא מהני:
רשאי ישראל לומר לנכרי בשעה חמישית או קודם עד שאתה לוקח חמץ במנה קח במאתים שמא אצטרך ואקחנו ממך אחר הפסח אבל לא ימכור לו ולא יתן לו על תנאי ואם עשה כן הרי זה עובר בבל יראה ובל ימצא:
חמץ שנמצא בבית ישראל אחר הפסח אסור אף על פי שביטלו:
אסור להאכיל חמצו בפסח אפילו לבהמת אחרים או של הפקר:
אסור ליתן בהמתו לנכרי להאכילה בימי הפסח אם הוא יודע שמאכיל אותה פסולת שעורים שהוא חמץ:
מקור ורישיון
מקור: ויקיטקסט העברי, "שולחן ערוך אורח חיים תמח", גרסה 1023498. רישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0.קישור למקור
