ט' צבורין של מצה ואחד של חמץ, ובא עכבר ונטל ולא ידענו אם נטל חמץ אם נטל מצה, ונכנס לבית בדוק - צריך לחזור ולבדקו (מיהו אם הככר קטן שיוכל העכבר לאכול - תלינו להקל שאכלו, ואין צריך לבדוק (טור)), שכל הקבוע כמחצה על מחצה.

ואם פירש הככר ממקום קביעתו ונטלו העכבר משם - אין צריך לחזור ולבדוק, דכל דפריש מרובא פריש.

ב' צבורין אחד של חמץ ואחד של מצה וב' בתים אחד בדוק ואחד שאינו בדוק, ובאו שני עכברים זה נטל חמץ וזה נטל מצה, ואין ידוע לאיזה בית נכנס זה שנטל החמץ,

וכן שני בתים בדוקים וצבור אחד של חמץ ובא עכבר ונטל ואין ידוע לאיזה בית נכנס,

או שידע שנכנס לאחד מהם ונכנס אחריו ובדק ולא מצא כלום,

או שבדק קצת מהבית ומצא ככר -- אינו צריך לחזור ולבדוק (כך הם דברי הרמב"ם, אבל מסקנת הפוסקים אינו כן).

הניח ט' ככרות חמץ ומצא י', צריך לבדוק אחר כל הט'. ואם הניח עשרה ומצא ט' צריך לבדוק אחר כל הי' - שאנו אומרים מה שהניח נטל ואלו אחרים הם.

ויש אומר הני מילי בקשורים יחד, אבל אם אינם קשורים יחד - אין צריך לבדוק אלא אחר האחד.

הניח חמץ בזוית זו, ומצא בזוית אחרת - צריך לחזור ולבדוק.