כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם בין השמשות (ועיין לעיל סימן רס"א וסוף סימן ש"ז). והוא שיהא שם דבר מצוה או דוחק.

כיצד? מותר לו בין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים להביא לולב או שופר; וכן מוריד מהאילן או מוציא מהכרמלית עירוב שעשה.

וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום שבות -- מותר בין השמשות. ומטעם זה מותר לומר בין השמשות לעכו"ם להדליק לו נר לשבת.