לעילוי נשמת יקירכםלהזמנת הקדשה
מורשת התפילה, בימי לפסשולחן ערוך אורח חיים סימן שכב
ביצה שנולדה בשבת אסורה אפילו לטלטלה. ואפילו נתערבה באלף -- כולן אסורות. ויכול לכוף עליה כלי שלא תשבר ובלבד שלא יגע בה.
שבת שלאחר יום טוב או לפניו -- נולדה בזה אסורה בזה:
פירות שנשרו מן האילן בשבת אסורים בו ביום ולערב מותרים מיד.
אוכלי בהמה אין בהם משום תיקון כלי. לפיכך מותר לקטום אפילו בסכין קש או תבן ולחצוץ בו שיניו. אבל קיסם שאינו אוכל בהמה -- אפילו ליטלו כדי לחצוץ בו שיניו -- אסור:
מותר לטלטל עצי בשמים להריח בהם ולהניף בהם לחולה ומוללו להריח בו; אחד קשים ואחד רכים.
המחלק לבני ביתו מנות בשבת יכול להטיל גורל לומר למי שיצא גורל פלוני יהיה חלק פלוני שלו והוא שיהיו החלקים שוים. ואינו עושה אלא כדי להשוותם שלא להטיל קנאה ביניהם. אבל עם אחרים אסור כיון שמקפידין זה על זה יבואו לידי מדה ומשקל.
אבל ליתן מנה גדולה כנגד מנה קטנה ולהטיל גורל עליהם -- אפילו בבני ביתו ובחול -- אסור משום קוביא. ויש אומרים דעם בניו ובני ביתו מותר להטיל גורל אפילו על מנה גדולה כנגד מנה קטנה מפני שאין מקפידים.
הגה: ואסור להטיל גורל בשבת אפילו על ידי אינו יהודי (מהריל)
מקור ורישיון
מקור: ויקיטקסט העברי, "שולחן ערוך אורח חיים שכב", גרסה 1022994. רישיון: Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0.קישור למקור