היה קורא והתחילו מי רגליו שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר לקרות אפילו אם נפלו על בגדיו ויש בהם טופח על מנת להטפיח כיון שהם מכוסים בבגדו. ואם נפלו מי רגלים בארץ מרחיק מהם ד' אמות.

הגה: או כשיעור שיתבאר לקמן סימן פ"ב או ממתין עד שיבלעו בקרקע (הר"י פרק ב' דברכות).

ואפילו שהה כדי לגמור את כולה אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק.

הגה: ויש אומרים דאם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש וכן עיקר וכמו שכתבתי לעיל סימן ס"ה, ומשערין לפי הקורא: