ברכת התורה צריך ליזהר בה מאד:

צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לגמרא. הגה: בין למדרש (טור):

הכותב בדברי תורה אף על פי שאינו קורא צריך לברך:

המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך. הגה: והוא הדין דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו (ר"ן פרק קמא דשבת ופרק כל הצלמים כתב דהוי כהרהור):

ברכות התורה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה והערב נא וכו' ואשר בחר בנו:

אומר והערב עם וי"ו.

הגה: ויש אומרים בלא וי"ו וכן נהגו (רמב"ם פרק ז' מהלכות תפלה ורשב"א בשם המאור ואבודרהם). אבל יותר טוב לומר בוי"ו:

ברכת אהבת עולם פוטרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק:

ויש להסתפק אי סגי בקורא קריאת שמע סמוך לה מיד בלי הפסק ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם:

יש אומרים שאם הפסיק בין ברכת התורה ללמודו אין בכך כלום והנכון שלא להפסיק ביניהם וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכת התורה:

אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו כיון שדעתו לחזור ללמוד לא הוי הפסק והוא הדין לשינה ומרחץ ובית הכסא דלא הוי הפסק:

שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק ויש אומרים דלא הוי הפסק וכן נהגו:

אף אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום שעבר ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא ישן:

המשכים קודם אור היום ללמוד מברך ברכת התורה ואינו צריך לחזור ולברך כשילך לבית הכנסת המשכים קודם אור היום מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד (עיין לעיל סימן א' סעיף ו') שימתין מלאומרה עד שיאור היום.

הגה: ולכתחילה יטול ידיו קודם שיברך ללמוד ואם לא היה לו מים יכול ללמוד ולברך בלא נטילה כמו בשאר ברכות שמברך קודם נטילה כדלעיל סימן מ"ו (אגור):

נשים מברכות ברכת התורה: