ציצית שעשאן אינו יהודי פסול, דכתיב: "דבר אל בני ישראל", לאפוקי אינו יהודי. [ו]האשה כשרה לעשותן.

הגה: ויש מחמירים להצריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחלה (מרדכי הלכות קטנות והגהות מיימון מהלכות ציצית ותוספות דף מ"ב):

הטיל ישראל ציציות בבגד בלא כוונה, אם אין ציציות אחרים (מצויים) להכשירו, יש לסמוך על הרמב"ם שמכשיר, אבל לא יברך עליו:

השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת, פטור מלהטיל בה ציצית כל ל' יום, דכתיב: "כסותך", ולא של אחרים. אבל אחר ל' יום חייב מדרבנן, מפני שנראית כשלו.

הגה: ואם החזירו תוך ל' וחזר ולקחו, אינו מצטרף, רק בעינן ל' יום רצופים (נימוקי יוסף הלכות ציצית).

שאלה כשהיא מצוייצת, מברך עליה מיד:

מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה, ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת.

הגה: והוא הדין בתפילין (נימוקי יוסף פרק הספינה).

אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו, דחיישינן שמא יקרע אותם בלימודו (נימוקי יוסף הלכות קטנות):

טלית של שותפין חייבת בציצית, דכתיב: "על כנפי בגדיהם":

הערות